העיסוק המקצועי בקול הוא רחב הרבה יותר משירה בלבד.
דיבוב | קריינות | וויס אובר | טיפול באמצעות הקול
שיקום קולי | פונטיקה והוראת מבטא | עבודת קול וגוף | פרפורמנס קולי
לאחרונה, במסגרת תהליך הליווי הקולי החדשני שפיתחתי, פנו אלי הרבה אנשים שמתעניינים בקול מכיוונים שונים ומרתקים שהם לא בדיוק תחום העיסוק המרכזי שלי.
הנגיעה שלי בהרבה מהתחומים האלה היא מועטת יחסית, עם זאת, במסגרת הלימודים שלי באנגליה קיבלנו שלושה שיעורים שבועיים בתחום קול הדיבור -
1. עיסוק בחיבור קול הדיבור לגוף, לתיבות התהודה והכוונה לשימוש בריא, אופטימלי ואקספרסיבי בקול הדיבור.
2. התמקדות במבטאים ודיאלקטים שונים, ומיפוי הצלילים והאינטונציה בכל אחד מהם.
3. התמקדות בחיבור בין השימוש בקול לבין משחק - שימוש בקול ככלי להבעה ולסטוריטלינג.
התחומים האלה בארץ לא מפותחים כמו שהם מפותחים פה באנגליה ובמקומות אחרים בעולם. מהמעט יצא לי להכיר ולחקור נדמה שהעיסוק בארץ בכל תחום הוא תחום ומבודד ממקצועות קול אחרים. לכן החלטתי לפתוח בסדרת ראיונות חדשה עם מומחים בתחום הקול מכיוונים שונים, בתקווה להראות את נקודות ההשקה שאולי יכולים לייצר חיבורים עתידיים, ואני מאוד שמח ומתרגש מזה!
הראיונות הראשונים כבר פה -
במסגרת הראיונות גם פירטנו על שיטות להוראת קול הדיבור -
קצת היסטוריה
כחלק מהמחקר שלי על התחום ניסיתי להבין מתי תחום הפדגוגיה הקולית התפתח ואיך הוא נהיה מה שהוא היום. בדומה לשירה המערבית גם לאמנות הרטוריקה והנאום יש היסטוריה עתיקה שחוזרת לימי הביניים. עם זאת, העיסוק בקול כמקצוע ותחום מחקר הוא עניין מודרני יחסית. לתחום הפדגוגיה הקולית ועבודה קולית עם שחקנים היסטוריה קצרה יחסית, שמתחילה במאה ה19.
לאורך שנים, וגם כיום, התחום מועבר כסוג של תורה שבעל-פה, ועובר לאורך דורות ממורה לתלמיד. עם זאת, במאה ה-20 חלה עלייה משמעותית בפדגוגיה המבוססת על מחקר מדעי בתחומי הקול.
עד סוף המאה ה-19 שחקנים אומנו ע״י אנשים המתמחים בתורת הנאום, אך בסוף המאה ה-19 היה רצון למסד את הוראת המשחק על מנת להפוך את מקצוע המשחק למוערך יותר באמצעות הכשרה מקצועית מסודרת.
אחד המוסדות הבולטים שתרמו לעיצוב התחום הוא ה-RSC - להקת שייקספיר המלכותית, שכבר בתחילת דרכה ב1875 אימנה שחקנים לדבר ולשחק טקסטים שייקספיריים וכמוה גם ה- Central School of Speech and Drama. האימון הקולי לדיבור התבסס תחילה על אימון קולי לשירה קלאסית, שנחשב בעיני רבים כמתאים בסגנון למשחק של תיאטרון מסוגנן וכתיבה מחורזת וממושקלת.
ה- Royal Albert Hall (שבתמונה) היה מקום משכנו הראשון של בית הספר ההיסטורי הזה.
עם זאת, בעקבות ההתפתחות של התיאטרון הנטורליסטי והשפעותיהם של סטניסלבסקי, צ׳כוב ודומיהם היה צורך בהפקה קולית פחות מסוגננת שיכולה להעביר את ״האמת״ המשחקית.
בנוסף התפתחו גישות המחברות עבודה גופנית עם עבודה קולית ומציאת חללי תהודה שונים בגוף, מעבר לחללים שנמצאים בפנים וכך הפדגוגיה התקדמה.
במקביל למגמות אלה בבתי הספר למשחק התקדמו גם תחום הטיפול הקולי (עם שיטות כמו - Accent Method) ותחום המחקר הפונטי של מבטאים ודיאלקטים שונים.
וכן, אנשי קול החלו לשלב שיטות סומטיות (כמו שיטת אלכסנדר, יוגה, פלדנקרייז ועוד) עם עבודה קולית ותמיכה בזמרים ושחקנים.
יש ים של ידע והמון שיטות חדשות של אנשים פורצי דרך בתחום כמו -
Kristin Linklater, Catherine Fitzmaurice, Knight-Thompson Speechwork ועוד.
אמשיך לעדכן על הראיונות שאני עורך - צפויים כמה ראיונות מרתקים בקרוב, אבל בינתיים - הנה כמה סרטונים שישאירו אתכם בשוק קל עם הדברים שהקול האנושי יודע לעשות, וכמה דוגמאות לשימושים לא קונוונציונאלים בקול ובשפה:
שירה טיבטית
ביט בוקסינג
מבטאים
יכולות מרשימות של זמרים
וויס אובר
קול במוסיקה אקספרימנטלית ופרפורמנס