שירה בתנועה

"שירה בתנועה - רסיסי טל" מאת עמרי דגן ושחר שמאי הוא סרט שירה קצר המשלב הקראת שירה עם צילומים אותנטיים מחייו של שחר. הסרט נותן לקהל הזדמנות לבלות כמה דקות של כנות עם המשורר תוך כדי חשיפה לשיריו ולדימויים שבהם. "רסיסי טל" הוא הסרט הקצר הראשון שיצא מפרויקט 'שירה בתנועה'.

הרעיון מאחורי "שירה בתנועה": "כששמעתי לראשונה את שיריו של שחר באחד מערבי קברט השירה העברית שיצר והפיק בלונדון במסגרת The JEWish CABARET, מיד התחברתי לכתיבתו וכך התעורר לחיים הרעיון לפרויקט. הרעיון היה להביא למרכז הבמה את השירה, הנקראת על ידי המשורר, ולשלב אותה עם צילומים אותנטיים מחיי המשורר, בשילוב מוזיקה ואפקטים. הצעתי את זה לשחר וכך נולד הפרויקט הזה”. (עמרי דגן)

על מחזור השירים: "רסיסי טל" הוא מחזור של שלושה שירים על הקושי לשמור על מערכת יחסים בריאה עם אדם שחווה שכול ואובדן. הסרט צולם בשכונה שבה הסתיימה הקשר ובנוף המקומי היומיומי שלו, בעוד השירים "כשהבטת", "כששתקת", "וכשדיברת" לוקחים את הקורא למסע אחורה בזמן, דרך זיכרונות של נופים שונים ורגעים משמעותיים מהזוגיות. (שחר שמאי)

בימוי וצילום: עמרי דגן
כתיבה וביצוע: שחר שמאי
תרגום מעברית: דפנה רופין
עריכה וצבע: עמרי דגן
מוזיקה: Rame by Boreis


רסיסי טל

כְּשֶׁהִבַּטְתָּ

עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּסּוּ אֶת עֵינֶיךָ

מָסָךְ אָפֹר שֶׁל חַיִּים 
צָבַע כָּל פֶּרֶץ אוֹר מְצַחְקֵק 

כָּל שִׂיחַ

כָּל נִצָּן אַהֲבָה
הִשְׂתָּרֵג 
וְלָפַת אֶת צַוָּארֵנוּ
כְּקִיסוֹס קַנַּאי
יְרֹק-עַד 

תּוֹלָעִים לוֹחֲשׁוֹת הָפְכוּ אֶת בִּטְנָהּ שֶׁל הַשְּׁתִיקָה שֶׁפָּרְחָה עַל פָּנֶיךָ


כְּשֶׁשָּׁתַקְתָּ
 
יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת הַחַשְׁמַל בַּמֹּחַ שֶׁלְּךָ,
נִיצוֹצוֹת זְהֻבִּים עַל חוּטֵי אוֹר.
כְּמוֹ זִקּוּקִים עַל עוּגָה
גִּצִּים גִּצִּים 
שֶׁנִּדְמֶה שֶׁנּוֹצָרִים מֵהָאַיִן
וְלֹא דּוֹעֲכִים, 
רַק מְשַׁוִּים לְפָנֶיךָ
הַבָּעָה שֶׁל כְּאֵב 
תְּהוֹמִי.

עָמַדְתִּי אִתְּךָ 
עַל סַף הַתְּהוֹם 
וְצָפִיתִי בַּמַּרְאוֹת.

הִסְתַּקְרַנְתִּי, 
אֲנִי מוֹדֶה.

רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ אִתְּךָ אֶת הַקּוֹלוֹת.
רָצִיתִי לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הָאוֹרוֹת.
רָאִיתִי יֹפִי בְּתוֹךְ אוֹתָם הַמַּרְאוֹת 
הַדְּרָמָתִיִּים, הָאַפּוֹקָלִיפְּטִיִּים הָאֵלֶּה.

כּוֹכְבֵי לֶכֶת רַבִּים נָפְלוּ בַּשָּׁמַיִם הַשְּׁחֹרִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי עֵינֶיךָ הָעֲצוּבוֹת.


וּכְשֶׁדִּבַּרְתָּ

כָּל רֶטֶט, כָּל נְשִׁימָה 
הִדְהֲדוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל מֵתִים

רְסִיסֵי טַל קְבוּרִים
קָרְעוּ אַדְמַת הָרִים אֲדֻמָּה 
בְּצַעֲקָתָם 

רַק בַּשְּׁרִיקוֹת עוֹד הָיְתָה רוּחַ חָיָה
שֶׁדָּקְרָה עֲנָנִים 
וְחָשְׂפָה בָּשָׂר כָּחֹל 
שֶׁל שָׁמַיִם

עֲגוּרִים בִּמְעוּפָם הֶחֱוִירוּ
לְמַרְאֵה מִצְחֲךָ הַקּוֹדֵר

וְאֵיךְ מְנַחֲמִים צִפּוֹרֵי שִׁיר בּוֹכִיּוֹת
עַל כָּל מִי שֶׁיָּכֹלְתָּ לִהְיוֹת.