באווירת הקריסמס, החלטתי לכתוב מכתב לעצמי של לפני 10 שנים עם קצת טיפים ותובנות על החיים.. שאולי היה נחמד אם היו מגיעות מוקדם יותר.
שחר היקר,
לפני כמה שבועות נפגשתי עם תלמידי המחלקה הווקאלית הקלאסית של האקדמיה למוסיקה בירושלים, ממש כמו שאתה היית לפני אי אלו שנים וניסיתי להעביר להם כמה נקודות שהייתי רוצה שאתה תדע. כלומר, שאני אדע- אבל מוקדם יותר. החיים קצרים וכל זה. אז אם הם יכולים ללמוד מהניסיון של אחרים - למה לא? לצערי לך לא היה מי שילמד אותך, אז מקווה שזה יהיה מועיל.
קרו כל כך הרבה דברים שלא דמיינת שיקרו בעתיד שלך - באיזשהו שלב תבין שמוסיקה היא לא רק תחביב שאתה נהנה לעשות אלא המקצוע שלך. אתה יכול לוותר כבר מעכשיו על הרעיון של לימודי הנדסה כימית ולהתחיל לקחת את המוסיקה יותר ברצינות. ממליץ לך להשקיע אפילו עוד קצת בשיעורי הפסנתר כי הם יתבררו כיעילים ביותר כשתתחיל ללמד בכמויות היסטריות. בעיקר יד שמאל שלך חלשה בקריאה. אז תתאמן! אני יודע שזה קשה לך באופן מיוחד ושאתה סובל מדיסגרפיה אז בלי תירוצים. החיים קשים- תתגבר. הא, ותנצל כל הזדמנות לעבוד על האנגלית שלך כי בגיל 28, אתה תתחיל תואר שני במחזות זמר באנגליה.
בזמן הלימודים באקדמיה יהיה לך מאוד קשה להבין דברים ברמה הטכנית עד שתגיע לענת. אז יגידו לך שאתה לא תהיה זמר, שיש לך קול קטן, וכל מני אמירות מיותרות אחרות - למזלך יהיו גם אנשים שיאמינו בך ו... גם מאמירות כאלה אתה תלמד - איך לא להיות מורה.
אז בנוגע לקשיים עם השירה והטכניקה, נכון שאתה מרגיש שיש לך שני קולות? ושאתה יכול לשיר בשני אופנים שונים? אין לך.. ויש איך להתמודד עם זה. זה נקרא ספרים. לא גילו לך את זה באקדמיה אבל יש המון ספרים שמדברים על המערכת הקולית ועל שירה ופיתוח קול. תחום המחקר הזה הוא אמנם חדש יחסית, אבל הוא קיים בעולם קצת לפניך אפילו אז פשוט תקרא- ותקרא הרבה ותשאל הרבה שאלות! למה אומרים לך להנמיך את הסנטר כשאתה שר? למה צריך להרים את החיך הרך? ומזה בכלל אומר להביא את הסאונד קדימה? ותמיכה..? מה בדיוק קורה שם? ומזה הפלצט הזה? או שזה בכלל קול ראש? ומה זה בכלל אומר קול ראש?
לא אומרים לך את זה בדיוק באופן הזה, אבל שירה זה ספורט. אתה מאמן שרירים. קריאה על הנושא תעזור לך להבין איך הם עובדים, ולאט לאט תתחיל גם ממש להרגיש אותם ולבודד אותם. זה גם יעזור לך מאוד להוראה.
בכל הנוגע להצבת יעדים - תמשיך להסתכל כל פעם על הצעד-שניים הקרובים ולא על סוף הדרך, כי זה פשוט לשים על עצמך יותר מדי לחץ מיותר. שלב-שלב, צעד צעד, ותהיה פתוח להזדמנויות שנקרות בדרכך. אל תקל ראש בענייני הבירוקרטיה הבריטית ופשוט תפנה למישהו שיעזור לך עם הגשת הבקשה של ויזה, יחסוך לך הרבה כאב ראש וכנראה כמה שנות חיים. וכדאי שתתחיל לחסוך כסף כמה שיותר מוקדם.
בלימודים באנגליה תגלה על עצמך המון דברים שדווקא לא בא לי להרוס לך, אבל הנה כמה טיפים:
ככל שתגיע יותר בכושר - יהיה לך יותר קל. תפסיק להזניח את הגב שלך ותתחיל לעשות יוגה ופילאטיס ולרקוד. תתפלא לגלות גם כמה זה ישפיע על היכולת הקולית שלך.
ורסטיליות היא שם המשחק. אתה צריך להבין שככל שתדע לעשות יותר דברים ותהיה יותר פתוח להתנסויות חדשות - תצליח יותר. אחד הבחורים שבינתיים עובד הכי הרבה מהחברים לכיתה בנוסף לזה שהוא שחקן וזמר מעולה, הוא גם רקדן מצוין, ויש לו תואר ראשון בנגינת כינור. בנוסף לזה הוא שני מטר גובה ויש לו גוף של איזה ויקינג... (שזה לא מזיק) הא והוא גם קנדי אז יש לו מבטא אמריקאי/קנדי ילידי והמבטא הבריטי שלו מאוד משכנע. ובזה אתה צריך ״להתחרות״. אז תנסה למצוא דברים שייחדו אותך ולחדד כישורים שעשויים להיות מועילים במקצוע.
באנגליה לא יהיו לך מורים או אפילו מעין מנטורים כמו ענת וצבי. אל תצפה ליחס כזה. תקח אחריות על ההתקדמות שלך. תאמין ביכולות שלך, ותעבוד קשה כדי להיות השחר הכי טוב שאתה יכול להיות. ההצלחה שלך היא באחריותך בלבד. אף אחד לא יעזור לך אבל גם אף אחד לא ייקח עליה בעלות.
אל תדאג על העתיד, הוויזה ומציאת עבודה וכסף. הדברים האלה יסתדרו בסוף. תתמקד בהכשרה. תזכור שלמרות שאתה בארץ זרה ואולי אתה לא בדיוק בריטי, אתה אחלה. אל תקלע לתחושת נחיתות ואל תחשוב שאתה איזה ישראלי ברברי שלא מצליחים להבין. אולי תגיע בתחושה שאתה ״למטה״ אבל יום אחד הדברים יתהפכו והחברים שלך האלה שאתה חושב שהם טובים ממך - יבואו אליך לקחת שיעורים. אל תבזבז זמן ואנרגיה על חוסר הבטחון שלך בשפה ועל ההתנהלות החברתית.
בינתיים תמשיך ליצור קשרים, להכיר אנשים, להתנסות בדברים שקשורים לניהול והפקה, לעבודה עם מתנדבים, להוראה בקבוצה ויחידנית, לעיצוב גרפי, לבניית אתרים, לקידום ופרסום ברשתות החברתיות חברתית, לצילום - כל הדברים האלה יעזרו לך בעוד אי אלו שנים כשתתחיל להפיק יצירות מקוריות שתכתוב ותצטרך ללהק, לנהל, לביים, ולהוביל אחריך אנשים שיאמינו בך וביצירה שלך.
אה, ותחסוך לעצמך כאב ראש וקח רואה חשבון. ;)