בסדנא שהעברתי לפני שבוע אצל מיקה עינב היקרה, דיברנו על התוספת של סטיבן לוק ווקר, ממציא השיטה ״לרינג׳יאל קונדישנינג״ לטכניקה ולפילוסופיה של ג׳ו אסטיל. לפי ג'ו בכדי לשיר צריך שליטה טובה בשלושת המרכיבים הבאים:
כוח > מקור > פילטר | Power > source > filter
כוח = ריאות = נשימה
מקור = תיבת הקול = צליל
פילטר = חללי הפה והפנים = רזוננס
אחד הדברים שבהתחלה נראו לי ברורים מאליהם וקצת טרחניים שהוא הוסיף הוא המשתנה "אנרגיה" (אנרגיה של הגוף והנפש) לטבלה שלמעלה.
בהתייחסותו לתוספת הזו כתב סטיבן (בתרגום חופשי):
אנרגיה: ״שירה טובה ובריאה נסמכת על מוכנות הגוף והנפש. אם הגוף עייף או אינו במצב בריאותי טוב (לא בהכרח בהקשר ישיר למנגנון הקולי או המערכות התומכות את השירה) השירה עשויה להיות כרוכה במאמצים רבים שנועדו לפצות על החולי. מאמצים אלו לרוב יוצרים לחץ גדול על הקול העשויים לגרום להשלכות ארוכות טווח.
בנוסף, אם ה MIND (איך מתרגמים את זה במדויק? תודעה/ נפש/ דעת) לא מוכן כראוי עשויות להיות השלכות שליליות על הקול. לעתים מתקיימת השפעה ישירה של מחסום פסיכולוגי כלפי השירה, הגורמת למום בקול, הנובע לרוב מבלבול או חוסר בטחון עצמי באספקטים מסויימים בקול או לחילופין תוצאה של טראומה שאיננה קשורה בקול באופן ישיר.
באשר מדובר בפיסי או בפסיכולוגי, מכשולים אלו עשויים להשפיע על האנרגיה / כמות המאמץ בגוף והרי שירה היא בפשוט אנרגיה המתועלת בצורה נכונה מתוך הגוף החוצה.״
לשמוע את זה בתור תלמיד, גרם לי להרים גבה במעין.. "נו באמת" כזה, כי זה כאילו ברור.. וגם זה לא רלוונטי לתפקיד של המוסד / מורה בתהליך שלי כזמר.
עם זאת, בתור מורה לפיתוח קול אני מבין יותר ויותר כמה זה חשוב לשים את הנקודה הזו בפני התלמיד ולהזכיר לו שזו האחריות שלו.
בסדנא אצל מיקה, וגם בהוראה באקדמיה פה בלונדון, אני נתקל בתלמידים רבים שצריכים להתמודד עם שדים שונים של סטרס והתקפי חרדה, בעיות שינה ובעיות בריאות שונות שמונעות מהם להתקדם.
בוודאי חלקכם שמע שאדל ביטלה את שתי ההופעות האחרונות שלה בסיבוב ההופעות המטורף שהיא עשתה עקב בעיות קוליות. שתי הופעות אלה היו מתוכננות ל1 ו-2 ליולי באיצטדיון וומבלי. בהופעה של ה28 ליוני נכחו 98,000 איש. מדובר בשבירת שיא מבחינת כמות הקהל שאי פעם הגיע למופע באצטדיון וכן בשיא של הקריירה שלה עליו נאלצה לוותר או לדחות.
אדל נתקלה בקשיים קוליים גם בעבר ואף עברה ניתוח שבגללו נאלצה לבטל מספר מופעים. אני בטוח שהתמודדות כזו משאירה איתה צלקת נפשית מסויימת ובמקרה הספיציפי הזה כנראה שגם צלקת פיסית. תארו לעצמכם איזו השפעה יש להתמודדויות נשנות כאלה שבעצם משלבות את שני הצדדים של ה"אנרגיה" עליה אנחנו מדברים. גם הגוף וגם הנפש.
המסר שכתבה למעריציה:
נתקלתי בבלוג מרגש שמתייחס לנושא הזה של האנרגיה עליה מדבר סטיבן, אותו כתבה זמרת מתחום מחזות הזמר, בוגרת אחד מבתי הספר הנחשבים ביותר בתעשייה באנגליה. (ARTS ED) הכותבת מספרת על החוויה הקשה שעברה בעקבות איבוד הקול ועל התובנות שלה מאותה חוויה.
ממליץ לקרוא את הפוסט שלה: כאן
אז איך אתם מטפלים בגופנפש שלכם?
אשמח אם תשתפו את ההתמודדויות שלכם עם ה"אנרגיה".