בפוסט הקודם הבטחתי שאתחייס קצת לדרכים לחיזוק ושיפור הנשימה לשירה.
בנשימה מעורבים המון שרירים שונים, וזה נושא מורכב שנכתב ונאמר עליו המון.
הסרטון הבא עוזר להבין את המורכבות המערכת ואת הקישורים השונים בין נשימה לשירה. שימו לב לשרירים שמופעלים בצוואר המשפיעים גם על מיקום תיבת הקול.
פירטתי כאן כמה תרגילים שליקטתי במהלך השנים ומנסיוני כתלמיד וכמורה עוזרים לשיפור תוצאות בשירה.
כיוון שזה נושא מאוד רחב,
הפעם נתמקד בנשימה בטנית:
הנשימה הבטנית
הרבה פעמים קוראים לה גם ״נשימה סרעפתית״, או ״לשיר מהבטן״, ״לנשום מהבטן״ וכל מני שמות. אני לא אוהב את השם נשימה סרעפתית כיוון שהסרעפת היא שריר שלא ניתן להפעיל באופן ישיר, ואנחנו לא רואים אותו ולא מרגישים אותו. לעומת זאת אנחנו כן יכולים לראות ולהרגיש את הבטן שלנו ובכך להשפיע גם על הסרעפת שלנו.
תרגיל בסיסי להכרות עם נשימה בטנית:
הדרך הטובה ביותר להכיר את הנשימה הזו, היא פשוט להניח יד אחת על הבטן ו״לנשום אליה״.
כאן לרוב אני משתמש בדימוי של בלון.
דמיינו שיש בלון בתוך הבטן שלכם ואתם ממלאים אותו באויר.
נסו לשאוף אויר כשהפה שלכם מדמה פעולת יניקה כמו מ-קשית (הפה בצורה של ההברה U).
מלאו את הבטן באויר, עצרו אותו בפנים וספרו עד 5
התחילו בהוצאת האויר על העיצור S.
נוצר סאונד שמזכיר במידת מה מה שקורה כשמחזיקים פיה של בלון מנופח.
חזרו על זה פעולות אלה מספר פעמים.
כשאתם מרגישים שליטה בנשימה הזו הקפידו שהוצאת האויר תהיה חלקה ואחידה.
וריאציות על תרגיל נשימה בטנית:
נסו את אותו התרגיל על העיצורים ש׳ ופ׳. הם יוצרים התנגדות שונה בפה ומדמים אנרגיה שונה של הוצאת אויר, שמתאימה למצבים שונים בשירה.
תרגיל שליטה בנשימה בטנית:
נשמו לספירה של 4 ונשפו לספירה של 8
נשמו לספירה של 6 ונשפו לספירה של 12
נשמו לספירה של 8 ונשפו לספירה של 16
וכן הלאה.
התרגיל נועד להעצים את השליטה ופיזור האוויר לאורך זמן. שימו לב שאתם לא נשארים עם ״רזרבות״ של אויר בספירות הקצרות, ועם חוסר מקרטע של אויר בספירות הארוכות.
״תרגיל הרכבת״:
מתחילים מאוד לאט, לספירה של 4 ארבע פעמים סארבע פעמים שארבע פעמים בלופ.
לאט לאט מגבירים את הקצב ויורדים מ-4 ל-3, 2 ו-1 כשהמטרה היא לשחרר את הבטן החוצה בכל פעם שנושמים. ״בטן הריון״.
*נקודות חשובות ליישום-
נסו בכל פעם, בכל אחד מהתרגילים הנ״ל, להתחיל בנשיפה מאוד עדינה ולהתגבר לאט (קרישצנדו), יחד עם הוצאת האויר עד לשיא בסוף המשפט.
הקפידו לשחרר את הבטן בכל פעם שנושמים ולא להכניס אותה עד הסוף פנימה מיד עם התחלת הוצאת האויר, אלא ללוות את הוצאת האויר בצורה מתונה.
נסו להמנע מלהגיע למצב של סטרס בגוף עקב חוסר האויר בסוף הנשימה. הגוף עשוי להגיב בצורה של רעידות וחוסר יציבות ונוחות בגוף. השתמשו ביציבה שלכם ובכוח הרצון שלכם לדחות את התחושות הללו בגוף עד לקצה גבול היכולת.
כאשר לבסוף התחושה מגיעה, עדיף מיד לשחרר את יתרת האויר ולקחת נשימה חדשה ולא להמשיך להוציא את האויר בצורה מקרטעת.
חיבור הנשימה לצליל:
התרגיל הבא מבוצע על המרווחים 1-3-5-3-1-3-5-3-1
שרים 4 פעמים S (ללא פיץ׳) 4 פעמים z לאורך המנעד.
ופעם נוספת את אותו תרגיל עם A במקום - Z.
או שניתן להאריך אותו ולהשתמש ב-Z כשלב ביניים בין ה-S ל-Z
תרגיל שמקשר אותנו לנשימה צלעית (בפוסט הבא):
הניחו יד אחת על הבטן ויד אחת על הצלעות או החזה
נשמו לבטן, נשימה נמוכה, עמוקה ומלאה.
עצרו את האויר בפנים ואל תתנו לו לצאת.
העבירו את האויר מהבטן לחזה/ צלעות ע״י הכנסת הבטן פנימה.
החזירו את האויר חזרה למטה ע״י שחרור הבטן.
וחוזר חלילה פעמיים שלוש, עד שאתם לא יכולים יותר להשתמש באויר הזה והחליפו אותו באויר חדש.
*הערה: תרגיל זה נועד להכיר את האפשרויות השונות של אכסון האויר בגוף, ואיך הגוף מרגיש כאשר הוא מלא באויר. רבים ירגישו תחושה לא נעימה בגרון של החזקה. החזקה זו היא של שריר שמונע מהאויר לצאת מהריאות אל הפה, וזו תחושה טבעית.
בדרך כלל אני מקפיד שתלמידים מתחילים יבינו ויתנסו כמה שיעורים טובים בנשימה הזו לפני שאני מוסיף את השיח על הנשימה הצלעית, עליה מרחיב הפוסט הבא בנושא נשימה.
התנסיתם בתרגילים? מה הרגשתם? מה עבד לכם? מה פחות עבד לכם? משהו לא היה ברור?
אשמח לשמוע מכם. הגיבו פה למטה, כתבו לי בפייסבוק או במייל.. :)