Please reload

Please reload

עם ארמת על לימודים בלתי פוסקים, ווקולוגיה ועל SLS/IVA

June 6, 2019

אחרי שהתארחתי אצלה לראיון שהיה כיף לא רגיל (שאפשר למצוא כאן) אני שמח סוף סוף לראיין אותה לבלוג שלי ולשאול אותה את כל השאלות שמסקרנות אותי. ויש הרבה מהן. יצא קצת ארוך ומלא מלא מלא מידע וכ"כ מעניין שלא היה לי לב לחתוך ולקצר. אז תפנו לכם כמה דקות - ויאללה לצלול. 

 

אז איך הכל התחיל אצלך? איך הגעת לקול?

 

התחלתי לשיר כבר בבית הספר היסודי. בבית הספר העלו את האופרה של מוצרט ״בסטיין ובסטיינה״ - וקיבלתי את התפקיד של בסטיין (הבחור!) וככה גיליתי שיש לי כישרון בשירה. משם המשכתי לשיר במקהלת ״בת קול״ בניהולה של ענת מורג. המקהלה תרמה לי המון אך הייתה מאוד תובענית ומחייבת, ובאיזשהו שלב החלטתי לעזוב את השירה ולהשאיר את העיסוק במוסיקה להוריי. (אבא חלילן בפילהרמונית ואמא נגנית קלרינט שעברה יותר לתחום הניהולי בעולם המוסיקה הקלאסית)

 

כמה שנים אחרי שעזבתי את בת קול והתרחקתי מהמקום התחרותי והקשוח של העולם הקלאסי המוסיקה מצאה אותי במקומות אחרים. התחלתי לצאת למסיבות ולהתעניין במוסיקה שחברים סביבי שמעו, וכך התאהבתי בדראם-אנד-בייס וממש נכנסתי לזה. אז כשהגיע הרגע הזה של מה עושים בחיים - החלטתי ללכת לרימון. 

 

החוויה ברימון היתה חוויה לא פשוטה. נתקלתי בהמון קשיים ווקאליים. אחרי שהרבה שנים לא שרתי ועם רקע בשירת מקהלה - לא ממש פיתחתי את הקול כמו שצריך מעולם. היה לי קול קטן ולא מפותח ורציתי להיות הדיווה הכי גדולה בעולם.. היה לי איזה חלום להיות זמרת גוספל אפרו-אמריקאית והדיסוננס היה לי מאוד קשה. העבודה על "קול החזה" ברימון יצרה לי שבר בקול והרגשתי שיש איזה תקלה שאני לא מצליחה לשבור ולא מצאתי תשובות. 

 

תוך כדי, במקביל, התחלתי ללמד ולהתנדב וגיליתי שאני מאוד אוהבת ללמד ושזה ממש עושה לי טוב, והרגשתי  שלמרות שאני שומעת פוטנציאל אצל אנשים - אין לי כלים ולהביא אותם לשם. אז בעצם חיפשתי תשובות גם בשביל עצמי וגם בשביל ההוראה. עד לאותו רגע הלכתי בעיניים עצומות אחרי המורים שלי אבל שהרגשתי שאין שם מענה, משהו היה חסר לי אז התחלתי לחפש תשובות דרך העולם של השירה הקלאסית, חזרתי לחברות שלי שנשארו בעולם הקלאסי וחיפשתי דרכים למלא קצת את הקול ראש, ולראות אם יש משהו בידע הקלאסי שיוכל לעזור לקול "השבור" שלי. 

 

ואז התיישבתי על המחשב התחלתי לחקור מה קורה בחו״ל וגיליתי דברים מאוד מעניינים.

 

 

רגע, בואי שנייה נדבר על זה. איך זה קרה? 

בעיני, השלב הזה שבו אנחנו עוברים מלחפש תשובות אצל המורים שלנו לחפש תשובות במקומות אחרים נראה לי שלב משמעותי. 

 

כן, זה שלב מאוד משמעותי. ברימון התחלתי להתקדם והצלחתי להגיע לגמר שירימון, אבל החיפושים בחוץ הביאו ביטחון עצמי שבזכותו התחלתי למצוא את האמת שלי.. למשל, סיימתי שלוש שנים ברימון אך במקום להשלים את הבוגרימון עבדתי על הפקה של אלבום. זה גם היה השלב שבו התחלתי לחפש תשובות מחוץ לבועה.

 

אחד הדברים שמצאתי בחיפושי היה Speech Level Singing - SLS התחלתי לקחת שיעורים אונליין אצל הת׳ר בייקר- מורה באנגליה ותוך חצי שנה הרגשתי שהקול שלי עבר טרנספורמציה שהוא לא עבר שנים. הת׳ר היתה מאוד פעילה, ארגנה המון אירועים והדריכה אותי מצוין בתור מורה וככה התחלתי להיות ״מורעלת״ של SLS לכמה שנים טובות. 

 

אחרי כמה שנים התחילו אינטריגות ודרמות בתוך הארגון שקצת פתחו לי את העיניים, וגרמו לי להבין שאני לא באמת רוצה להיות "תקועה" רק בזה ולמרות ששמחתי מאוד שהתקדמתי בתוך השיטה, רציתי גם לצמוח ולצאת מתוך השיטה, וכשהתחלתי לחפש וללמוד עוד דברים והיה להם מאוד קשה עם זה. כל הדרמות שהיו שם הובילו להקמתה של קבוצה אחרת שנקראת IVA ונהייתי נציגה שלהם, עד שגם להם היה קשה שהתחלתי ללמוד מדעי הקול והתחברתי לעוד ארגונים… אז גם את השרביט הזה העברתי והמשכתי הלאה לחפש ארגון שרוצה שאני אצמח בו. 

 

 

לפני שאנחנו ככה ממשיכים הלאה - יש מצב שאת עושה לי איזה סקירה על SLS ו- IVA? 

 

בטח. Speech Level Singing - SLS זה מותג שנבנה ע"י דייב סטראוד שניתח את העבודה של סת' ריגס. הם הקימו את הדבר הזה ביחד. האמירה של "לשיר במקום של הדיבור" היא בעיקר אמירה שיווקית אבל הרעיון באמירה הוא שצריך להיות לנו קל בשירה כמו שקל בדיבור (בהנחה שאכן קל לנו בדיבור, ואנחנו אנשים שמדברים נכון). השיטה מתעסקת המון בלהצר תנועות - במיוחד בפסאג'יו ובמעברים בין רגיסטרים, ובלייצב את תיבת הקול.

 

בשיטה משתמשים בתרגילים שמבוססים על תנועות סגורות כמו i או u שמעודדים שירה שמבחינה אקוסטית "מונעת" ללחוץ ולדחוף ומאמנת את הזמר להסתמך על תדרים גבוהים יותר כדי להקל במעברים וכדי שלא יהיה את הצורך לבחור בין "לדחוף" או ללכת לפלצט. החוזקה של הטכניקה הזו היא בפיתוח קואורדינציה של שרירים וקואורדינציה אקוסטית שהיא במהות שלה יותר "מיקס", מילה בעייתית בפני עצמה, אבל אני מקבלת שהיא חלק מהשפה באסכולות מסוימות.

 

ומדברים על אנטומיה? 

 

בגלגול השני שלהם, כשהם הפכו להיות IVA - Institute of Vocal Advancement (שזה בעצם המשך של SLS פשוט אחרי הפרדות משפחתית מסת' ריגס) הם התחילו להכניס יותר את האנטומיה והמודעות ל-TA ול-CT ולשרירים שאחראיים על הפיץ' והיחסים ביניהם אבל מאוד בדרך שלהם ובסאונד שלהם... בדיעבד מה שהיה חסר לי שם, זה להבין את האקוסטיקה והמדע שמאחורי השירה. 

 

הסוגים של התרגילים שאני מכיר מתוך מה שיצא לי לשמוע ממורים של השיטה פה בלונדון - לקוחים ממש אחד לאחד מבל-קנטו. הם עושים שם מה שעושים כבר במשך מאות שנים בשירה קלאסית. אז איפה מתחילה השפה הזו? איפה אומרים פה בל-קנטו מסתיים ומתחילה שיטה חדשה? מה מייחד אותם מבל-קנטו? 

 

קודם כל אני חושבת שאפשר להגיד את זה על כל שיטה. כי אף אחד לא המציא את הגלגל, אנחנו לוקחים משהו קיים ומוסיפים לזה ומרחיבים את זה. איפה מתחיל ואיפה נגמר זה באמת בלאגן שלם.

 

אבל למשל CVT זה ממש חיזר, זה ממש מאוד שונה, יש לזה קטע. 

(לקריאה על CVT מוזמנים לקרוא את הראיון שלי עם סתיו גרמן פה)-

 

אני מעריכה ענקית של CVT - המחקר של האפקטים הוא מדהים, אבל השפה החדשה והחייזרית היא ההבדל המרכזי בינם לבין שיטות אחרות. . השמות החדשים יכולים ליצור בלבול בשיח שבין האסכולות והייתי שמחה שאת כל המחקר הנפלא שהם עושים היו מנגישים במושגים מדעיים או מוכרים, אני חושבת שזה היה פותח להם עוד קהל ומצד שני יכול להיות שהשפה החדשה תורמת למיתוג של הטכניקה.  אני בעד  לפעמים להוסיף עוד מושגים, אבל אם לא יכולים לתקשר עם שאר העולם כי חייבים לדבר במונחים חדשים, אז פחות. 

 

בגלל זה בסופו של דבר אחרי כל הגלגולים שלי - אני הכי אוהבת את מדעי הקול - כי אין פה הסתכלות של טכניקה כזו או אחרת - איפה אחת נגמרת ואיפה אחרת מתחילה, אלא להפך… אנחנו מסתכלים על הכל ואומרים "וואו, זה מדהים - הם מתכוונים פה לזה ושם לככה" ומנסים ללמוד מכל העולמות ולחבר ביניהם. 

 

SLS הוקם קודם כל ממקום עסקי, בתור עסק שניסה להפריד את עצמו מהכלל - אי אפשר להתעלם מזה.

 

בנוסף, בל-קנטו קיים כל כך הרבה שנים ויש לזה כ"כ הרבה ענפים ושלוחות שכל מורה מתייחס לבל-קנטו בצורה קצת אחרת ומשלו. לסת' ריגס היה לו את הענף שהוא שאב מבל-קנטו והוא רצה לקדש את הענף הזה. היה לו חשוב שלאנשים שניגשים לשיטה שלו יהיה את הקלילות הזו של הבל-קנטו שיש בה גמישות מטורפת וקלילות במעברים בין הנמוכים לגבוהים - זו היתה האג'נדה שלו. הוא גם מאוד אהב להגיד ששומעים את הטקסט ואת ההגייה בצורה הכי ברורה שאפשר בלי יותר מדי שינויים. 

 

מוזר מה שאת אומרת - כי מצד אחד את אומרת שמשנים את ההברות ומצד שני שהוא מתגאה בזה שאין שינויים.