השבוע הייתי בסדנא שארגנה רייצ׳ל בלאק של שני מורים מלאס וגאס.
גרג אנריקז ורונדה קרלסון - השניים הם מהמורים המובילים בתחום פיתוח הקול והפרפורמס בלאס וגאס. היה מאוד מעורר השראה.
דיברנו על עניינים טכניים, על נקודות שקשורות לחיבור לטקסט ולמשחק, ודיברנו על התמודדויות שלנו כמורים, ועוד.
אחד מהדברים שגרג איתגר אותנו לעשות הוא לכתוב 10 נקודות של ״האני מאמין״ שלנו כמורים לפיתוח קול - ואני נענתי לאתגר והחלטתי לכתוב כאן את עשרת הדברים שהולכים איתי לכל מקום כשאני מלמד.
אני מאמין בהם אבל גם בוחן את אמינותם כל פעם מחדש.
I BELIEVE - BOOK OF MORMON
ה״אני מאמין שלי״ בנוגע לפיתוח קול.
1. שירה היא עבודה גופנית וככזו היא מערבת שרירים ואיברים שונים. כדאי להבין את עקרונות פעולת השרירים האלה ואת התחושות הנובעות מהפעלתם כדי לפתח עצמאות כזמר.
יש להתייחס לפיתוח קול כמו אימון גופני. ככזו היא יכולה להיות מעייפת ולגרום לאי נוחות מסויימת. גם בשירה יש פציעות. גם שירה איננה יעילה במידה ולא מתאמנים באופן שגרתי.
2. פעילויות גופניות אשר משפרות מודעות גופנית, שליטה בגוף ויציבה טובה - משפרות את השירה.
יוגה, פאולה, פלדנקרייז, אלכסנדר, פילאטיס, ריקוד ועוד - כולם משפרים את המודעות הגופנית ומשפרים את התנועה והיציבה של הגוף וככאלה הם עוזרים בהפחתת תפיסויות, נשימה טובה ובהפעלת מנגנוני התמיכה.
3. לימודי שירה דורשים זמן (לפחות ארבע שנים) עבודה אישית והתמדה.
כמו כל ספורט או אמנות, כדי להיות זמר טוב צריך לעבוד משך זמן ממושך. לעתים תלמידים חושבים שבכמה שיעורים הם יהפכו לזמרים מעולים. לא כך הדבר. הכשרה לשירה מאז ומתמיד לקחה מספר שנים ואין קיצורי דרך. מה גם שהלמידה לא מפסיקה לעולם. תמיד ניתן להעמיק, לחקור ולהשתפר יותר ויותר.
4. מורה טוב צריך להתאים את שיטת ההוראה לתלמיד ולנסות לשלב כלים שונים משיטות שונות ונסיון עבר.
לכל תלמיד יש מנגנוני למידה שונים, ואופי שונה. לכן כל תלמיד יתחבר לשיטה אחרת וכן לדרך הוראה אחרת. מורה טוב צריך להיות גמיש באופן בו הוא מלמד ולהיות פתוח וקשוב לצרכי התלמיד. מורים שאינם גמישים יכולים להיות מעולים לאחדים אבל לא יתאימו לכל אחד.
5. שיעור פיתוח קול חייב להיות מהנה ומאתגר.
רובנו לומדים יותר טוב באווירה חיובית, הומוריסטית, משחקית וקלילה ואוירה של פחד וטרור לא מעודדת יצירתיות, חיפוש ושחרור. צריך לאתגר את התלמיד לצאת מהמוכר והנוח כדי לגלות יכולות חדשות, אבל בכדי שלא ליצור תסכול, צריך לדעת להציב רף גבוה אבל בר השגה.
6. רצוי לשלב עבודה על שיר בשיעור במידת האפשר.
שירה יכולה להיות מאוד טכנית או מאוד מנותקת מרגש ומאמנות, וזה אפילו בסדר בעיניי כל עוד זה מלמד ומהנה. עם זאת, חשוב לזכור את המטרה שלשמה אנחנו לומדים טכניקה - הבעה ותקשורת.
7. חשוב לשלב הגשה ומשחק עם טכניקה ולא לנתק בין השניים.
הדברים מזינים אחד את השני, האנרגיה של המשחק והכוונה שמאחורי המלים מגייסת את הגוף בצורה טבעית לעבודה שתומכת בטכניקה בצורה טובה.כדאי לנסות לשלב בין השניים כבר בשלב השיעור אחרת החיבור יכול להרגיש מאולץ או לא טבעי בשלב מאוחר יותר.
8. טוונג ושליטה בנשימה טובה הן מפתח לשליטה קולית.
ישנם עניינים רבים שצריך לשלוט בהם כדי להיות זמרים טובים. עם זאת, מתוך הנסיון שלי, מה שהפך אותי לזמר טוב ועזר לי ולתלמידים שלי להתקדם מאוד היה להבין איך לשלוט בנשימה ובטוונג. הטוונג הוא משמעותי ביותר בעיקר לתלמידים ישראלים (וגם להרבה בריטים) כיוון שהוא לא נמצא באופן טבעי בשפה.
9. אף אחד לא נולד זמר. הכל אימון. יש נטייה טבעית אבל עדיין צריך אימון.
הרבה אנשים חושבים שלשיר זה כשרון מולד, אבל האמת היא שאם נבדוק את הילדות של הכשרוניים הללו נגלה שהם שרו מגיל צעיר מאוד/ היה להם הורה זמר או מוסיקאי/ הם מגיעים מתרבות של שירה או שהם נחשפו לסגנונות שירה שונים מגיל צעיר מאוד. כמו שיש אנשים שקולטים יותר מהר מתימטיקה יש גם אנשים שקולטים מהר יותר איך להפעיל את הקול. כזמרים אנחנו נסמכים המון על מיומנויות של חיקוי והקשבה, ולא לכולם יכולות דומות במיומנות זאת. עם זאת אף אחד לא נולד עם שרירים מיוחדים ומיתרי קול מיוחדים שלא דורשים אימון כדי להגיע להישגים קוליים מרשימים.
10. יש להתייחס לגברים ונשים ככלי קצת שונה. מדובר במבנה פיזיולוגי שונה.
מורים רבים מתייחסים לגברים ולנשים כשווים, עם זאת חשוב לזכור שלמרות שהעקרונות של עבודת הגרון הם דומים- הגוף עצמו שונה. לגברים לרוב תיבת תהודה גדולה יותר, נפח ריאות גדול יותר ולרינקס גדול יותר.נשים רבות סובלות מלרנגיטיס, או חשות את המערכת הקולית באופן שונה בזמן המחזור החודשי. וכמובן, כל מערכת השרירים שמעורבת בתמיכה של מערכת הנשימה, הכוללת את שרירי רצפו האגן, היא שונה בתכלית.
נראה מה יהיו התובנות שלי בעניין בעוד כמה שנים!