Please reload

Please reload

חוויה מוסיקלית בוילנה עם מאיה פנינגטון

October 14, 2018

אני עושה הפסקה מסיפור כתיבת המחזמר שאני עמל על כתיבתו.. (זה מה שנקרא עבודה כפולה) כדי לספר לכם על חווית החופש בוילנה שלקחתי לעצמי אחרי ההפקה בלונדון. שואלים את עצמכם איך לעזאזל הגעתי לוילנה? אז ככה...

 

מאיה פנינגטון, אשתי השלישית, היא חברה יקרה, זמרת מהממת ומורה לפיתוח קול עם מלא ניסיון, מוזמנים לראות/ לשמוע קצת יותר על מאיה כאן באתר שבניתי לה!

 

בשלוש השנים האחרונות מאיה מבלה חודש בוילנה, בירת ליטא. מאיה מגיעה לשם לקורס קיץ ביידיש בו היא מעבירה סדנה של שירים ביידיש ותוך כדי מבלה את זמנה ביצירה, בהופעות בכל מני מקומות ברחבי העיר והשנה - גם איתי.

החלטתי לנסוע לבקר את מאיה אחרי שלמעשה קיוויתי שהיא תבוא ללונדון, אבל כשהתברר לי שהיא נמצאת בוילנה בדיוק בתאריכים שבהם אני מתכנן  להיות בחופש (חופש שידעתי מראש שיהיה נחוץ מאוד אחרי התקופה העמוסה ביותר של ההפקה) ואחרי שהיא הזמינה אותי בצורה מפתה מאוד להתארח אצלה - בצעד די ספונטני החלטתי פשוט ללכת על זה. זה מזרח אירופה.. זה זול, זה קרוב, זה לא חם כמו לונדון (לפחות זה מה שקיוויתי- טעות.)  וזה עם מאיה- מושלם.

 

 

 

אז הגעתי לליטא!

נחתתי בלילה של יום חמישי, וביום שישי מאיה כבר לקחה אותי איתה ל"שאבס טיש" (ארוחת שישי) של הקורס בבית הקהילה היהודית בוילנה. שם, יחד עם האוכל, המשתתפים קיבלו שירונים שהוכנו מבעוד מועד על ידי מאיה - עם אסופת שירים ביידיש. מיד נזרקתי מאה שנה אחורה, למזרח אירופה, בתקופה בה נבנה המבנה בו ישבנו- מבנה הקהילה היהודית ששימש בזמנו כ-גימנסיה עברית

 

 

 

 

 

סביב השולחן ישבו איתנו חבריה של מאיה לקורס, חבורה מגוונת ומרשימה של יהודים ושאינם יהודים, שבאו ללמוד על השפה והתרבות של יהודי מזרח אירופה מהדורות הקודמים. קהילה ענקית ומיוחדת שהיום נשארו ממנה רק שרידים עצובים של עבר מפואר. בין המשתתפים היו מספר אמריקאים וקנדים מבוגרים, סטודנטית גרמניה שחוקרת יהדות, סטודנט אמריקאי שחי בדבלין ולומד פוליטיקה ודת, צעיר ליטאי שאינו יהודי ומרגיש צורך לגשר על הפער שנפער בין יהודים לליטאים (לדבריו ״אם הייתי נולד לפני 80 שנה קרוב לוודאי שהייתי מדבר יידיש״), זמרת ומורה לפיתוח קול מאוסטריה שלומדת יהדות, בחורה ישראלית-הולנדית שחיה בהולנד ומעוניינת להעמיק את הידע שלה בשפה כדי לרכוש את היכולת לתרגם יידיש להולנדית, כמה ישראלים ועוד ועוד ועוד. ערב רב של אנשים שהמשותף להם הוא הרצון ללמוד ולהכיר את יידיש.

 

עם תחילת הזמירות הוקסמתי מהכוח של השירים ליצור בן רגע אוירה חמה וקהילתית, וכן נזכרתי כמה חוש הומור ותיאטרליות-קברטית מצויים בשירים ביידיש. להבדיל מהשירה הקלאסית שרווחה באותם אזורים באירופה השירה היידית תמיד נראית לי יותר מיידית ונטולת מחסומים בין המבצע לקהל. גם כאשר החומר המוסיקלי והטקסטואלי הוא אמנותי לכל דבר נשאר חיבור יותר מיידי בין המבצע למאזינים. סגנון ביצוע שאני מאוד מחובר אליו.

 

כפי שבטח כבר הבנתם.. אני ממש לא מומחה לשירת יידיש, אבל מאיה ניצלה את נוכחותי להופיע איתה ועם שני משתתפים נוספים מהקורס בשיר חביב מאוד (ווי אזוי לעבט דער קיסר), ובביצוע מקהלתי לשיר עצוב ביותר, ומאוד מאוד יפה ("מיין רוע פלאץ"). חשבתי שיהיה נחמד לחלוק אתכם קצת מהשירים ומהחוויה ולראיין את מאיה על המחקר שהיא עשתה, השירים והאנשים שנגעו בה בשלוש השנים האחרונות בליטא.